שאלות ותשובות

הסדנה לכיתה א' מיועדת לילדים בגן חובה, ומטרתה לחזק את החומר נלמד בגן חובה ובכיתה א' (כגון אותיות, מספרים ועוד). בנוסף, הסדנה כוללת חיזוק רגשי בשילוב עם משחקים שמטרתן לחזק את המערכות הפיזיות בגוף, דבר שמסייע ללמידה קלה ויעילה יותר.

סדנת הכנה לכיתה א' מורכבת מ-8 מפגשים, כאשר כל מפגש כולל:

1. לימוד עיוני של אותיות, מספרים, שליפת אינפורמציה ועוד, כל אלה הכנה חשובה לקראת כיתה א'.
2. חיזוק רגשי בשילוב עם משחקים רגשיים.
3. משחקים פיזיים לחיזוק המערכות הקשורות ליכולת הלמידה של הילדים, אשר משפיעות ישירות על יכולת הריכוז בכיתה וביצוע משימות המועלות על ידי המורה.

לגבי שאלתך אם תוכלי לסייע לילדך בכיתה א', התשובה תלויה בסוג הקושי שהילד עשוי להיתקל בו. ישנם קשיים שבאפשרותך לסייע להם וישנם קשיים שדורשים התערבות של איש מקצוע.

כמומחית עם ניסיון רב, אני ממליצה שאם בנך יחווה קשיים ויתקשה באתגרים בכיתה, תעבירי לו את ההרגשה שאת מאמינה בו ושאת תמיד כאן לצידו. אם תצטרכי, תמיד אפשר להיעזר בהכוונה מקצועית.

קריאה איטית וקושי לעבור לכתב שאינו מנוקד עשויים לנבוע לעיתים מבעיות במערכות פיזיות או קוגניטיביות בגוף. זה יכול להיות קשור לתפיסה מרחבית – מערכת המשפיעה על יכולת הארגון, הלמידה של תבניות, שליפת מידע וזיכרון – או למערכת ההצלבה, אשר אחראית על תיאום בין חלקי המוח.

יכולת הסדר, הארגון ושליפת המידע משפיעה מאוד על היכולת לקרוא ללא ניקוד.

כדי לסייע לילדך, אני ממליצה להתחיל עם קטעים קצרים, קלים ומנוקדים (חשוב שהם יהיו אפילו קלים מרמת הכיתה). לדוגמה, אפשר לרכוש ספרי ילדים המיועדים לגילאים צעירים.

כך תוכלי לתרגל אתו:

1. קראו יחד קטע קצר ומנוקד.

2. כחצי דקה עד דקה לאחר מכן, קראי שוב את אותו קטע, אך הפעם הסתירי את הניקוד עם דף חלק. אם הוא מתקשה במילה מסוימת, הראי לו אותה מנוקדת, ואז החזירי את הדף כדי להסתיר את הניקוד ולהמשיך בקריאה.

שיטת תרגול זו משיגה שתי מטרות חשובות:

א. שיפור הביטחון העצמי – הילד, שמאמין כיום שהוא אינו מסוגל לקרוא ללא ניקוד, מתחיל להרגיש אחרת.

ב. רכישת טכניקה לקריאה ללא ניקוד – הילד מתרגל את היכולת לזהות מילים לפי הקשר והיכרות.

אין חוברת מסוימת שאני ממליצה עליה, אך קיימות חוברות רבות שיכולות להתאים. גם אם הטקסטים בחוברות ארוכים מדי, אין צורך שהילד יקרא את כולו – אפשר להסתפק בקריאה של חלקים נבחרים.

אם את מחפשת דרך מעניינת יותר לעבוד על קריאה, תוכלי לבחור בספרים שמבוססים על תחומי העניין של הילד. לדוגמה, סדרת הספרים "כיצד ומדוע" כוללת שאלות ותשובות בנושאים מגוונים כמו גוף האדם, מדע, חלל ועוד. ספרי בדיחות עשויים גם הם להיות מהנים עבור ילדים.

בנוסף, ניתן לשלב משחקים שמעודדים קריאה, כמו:

• טאבו צעיר

• זמן תגובה

• גלה לי (של מכון אדלר)

לא משנה באיזו פעילות תבחרי (ספר, חוברת או משחק), חשוב לשים לב לשני דברים מרכזיים:

התאמת קטע הקריאה – ודאי שהטקסט מתאים לגיל הילד מבחינת גודל האותיות (עדיף אותיות גדולות או בינוניות), וכדאי להתחיל בטקסטים מנוקדים בשלב זה.

משך הפעילות – שימי לב שזמן הקריאה או המשחק לא יהיה ממושך מדי. פעילות ארוכה מדי עלולה לגרום לילד להתנגד ואף לחוש חוסר ביטחון ביכולתו לקרוא.

מערכת ההצלבה היא מערכת המאפשרת תיאום בין שתי אונות המוח, ומשמשת להעברת מידע ביניהן בצורה שמאפשרת תפקוד מאוזן מבחינה חשיבתית וגופנית. מערכת זו חיונית לתפקודים תקינים כמו:

• קשר עין-יד

• שמירה על שיווי משקל

• הבנה מרחבית

• תנועות גוף מתואמות, כולל תנועות הצלבה ורוטציות תקינות

כאשר מערכת ההצלבה אינה מתפקדת כראוי, הדבר עלול להתבטא במספר קשיים:

• תנועתיות מסורבלת – הילד עשוי להתנגש בחפצים, ללכת בצורה לא יציבה ואף ליפול לעיתים קרובות.

• קשיים במשחקי כדור ובביצוע פעילויות הדורשות דיוק בתנועה.

• כתיבה איטית ומבולגנת – ייתכנו שגיאות כתיב, וקושי בכתיבת אותיות הדורשות הצלבה, כמו האות ע.

• הפרעות קשב וריכוז – לעיתים מלוות בהיפראקטיביות, בשל תנועתיות יתר וחוסר תיאום.

• קשיים בקריאה ובהבנה – בשל פגיעה בזרימה תקינה של מידע במוח.

לשמחתנו, ניתן לשפר את תפקוד מערכת ההצלבה באמצעות פעילות ספורטיבית או טיפול נוירופיזיולוגי. במסגרת הטיפול שאני מבצעת, אנו מתמקדים בעבודה על מערכות הגוף הנגדיות. באמצעות פעילויות חשיבתיות וגופניות, אנו מחזקים את הקשרים במוח ומשפרים את זרימת המידע.

שיפור מערכת ההצלבה עשוי להוביל ל:

• שיפור תפקודי יומיומי – למשל בקריאה, כתיבה ושיווי משקל.

• שדרוג איכות החיים – הן מבחינה פיזית והן מבחינה רגשית.

• חיזוק הביטחון העצמי והאמונה ביכולות הילד.

אשמח לסייע בכל שאלה או להרחיב על התהליך!

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה פיזיולוגית שאינה תלויה במגדר ואינה נבדלת בין בנים לבנות. מדובר בהפרעה הנובעת מחוסר בהורמון דופמין במוח או מחוסר איזון במערכות הפיזיות של הגוף.

הסיבה לכך שנראה כאילו בנים סובלים מהפרעה זו יותר מבנות נעוצה בהתנהגות המאפיינת את שני המגדרים. בנים עם הפרעת קשב נוטים להיות יותר היפראקטיביים, מפריעים בשיעורים ומושכים תשומת לב מצד המורים. במקרים רבים, תלונות מהמורים מביאות את ההורים לשלוח את הילד לאבחון.

לעומת זאת, בנות עם הפרעת קשב נוטות לעיתים קרובות להיות שקטות ומופנמות. הן לא מפריעות בשיעורים, אינן מתלוננות כאשר הן מתקשות להבין את החומר או כאשר הוא משעמם אותן. כתוצאה מכך, המורים עשויים שלא להבחין בקיומה של בעיה, ולא לעודד פנייה לאבחון.

ברוב המקרים, הפרעת הקשב אצל בנות מתגלה רק כאשר נוצרים פערים משמעותיים בלימודים, מה שמוביל לחיפוש הסיבה לקשיים.

אם יש לך שאלות נוספות או שאת מעוניינת להרחיב בנושא, אני כאן! 😊

קראו על טיפול בהפרעות קשב וריכוז בילדים במודיעין

כאשר ילד מתקשה במשהו או חש חוסר ביטחון, הוא נוטה להימנע מהמשימה. במקרה של בתך, הקושי בכתיבה גורם לה להמעיט בכתיבה, וגם השימוש במחשב לא עוזר, ככל הנראה מכיוון שהאתגר שלה קשור לא רק לכתיבה עצמה, אלא גם להרכבת המילים – זיהוי צלילים וחיבורם לאותיות.

אני ממליצה לעבוד על שיפור הכתיבה בשתי דרכים:

כתיבת סיפור משותף

התחילו מחברת חדשה, וכתבו יחד סיפור.

התחילו מפעם בשבוע: בתך תכתוב משפט קצר של 3 מילים בכל פעם.

כשאת מזהה שהיא מתחילה להרגיש ביטחון, העלו את תדירות המפגשים לשתי פעמים בשבוע, והגדילו את כמות המשפטים שהיא כותבת בהדרגה.

המטרה היא לבנות ביטחון, ולכן חשוב להתקדם בקצב המתאים לה.

משחקים לשיפור הרכבת מילים

שחקו במשחקים שמעודדים יצירת מילים, כמו:

• בלאנקו – משחק מצוין להרכבת מילים.

• מילה בקוביות – משחק דומה שמתאים גם הוא.

אפשר לשחק גרסה מותאמת של בלאנקו:

בחרו נושא, למשל "חיות".

קבעו מראש את מספר האותיות במילה (למשל, חיה עם 4 אותיות).

עבדו יחד על כתיבת המילה: תני לה לזהות כמה שיותר אותיות בעצמה.

מי שחשבה על המילה מקבלת נקודה, והזוכה היא מי שצברה הכי הרבה נקודות.

בשלבים הראשונים, ייתכן שבתך תהסס להתמודד לבד עם כתיבת מילים. לכן, כתיבה משותפת תסייע להפיג את החשש ולחזק את הביטחון שלה.

בהצלחה, ואני כאן לכל שאלה או התלבטות! 😊

ילדים בגיל זה לעיתים קרובות מאמינים שאם הם פועלים במהירות רבה יותר, הם טובים ומוצלחים יותר. לכן, המטרה שלך צריכה להיות לעודד את בנך להאט, ולהבין שהצלחה מגיעה דווקא מעבודה מדויקת ולא מהירה.

אני ממליצה לשחק אתו משחקי קלפים המשלבים קריאה מהקלפים, אך לשנות את הכללים כך שמי שקורא לאט יותר ומדויק יותר יקבל יותר נקודות. בסוף המשחק, המנצח הוא זה שצבר את מירב הנקודות.

כך תוכלי לעשות זאת:

1. הסבירי את הכללים החדשים – בתחילת המשחק, ספרי לו שאתם הולכים לשחק בצורה קצת שונה, ובמקום להתמקד במהירות, הפעם הניקוד יינתן על דיוק ואיטיות.

2. קביעת ניקוד – הגדירי ניקוד לקריאה מהירה ולא מדויקת (לדוגמה, 1 נקודה) וניקוד כפול לקריאה איטית ומדויקת (לדוגמה, 2 נקודות).

3. שחקו ותחשבו נקודות – תוך כדי המשחק, שימי דגש על מתן פידבק חיובי כאשר הוא קורא בצורה איטית ומדויקת.

בנוסף, אני ממליצה שבכל פעילות קריאה שתעשו יחד, תסכמו מראש שהוא "מצליח" או "מנצח" רק אם הוא קורא לאט ומדויק.

אפשר גם לקבוע תמריץ שבועי, כמו צ'ופר קטן (למשל ממתק) בסוף השבוע, אם לאורך השבוע הוא הצליח לקרוא לאט ומדויק לפחות 6 פעמים.

בהצלחה! אני בטוחה שהתהליך יעזור לו לאמץ גישה נכונה יותר לקריאה. 😊

כאשר קשה לילדה להתרכז, במיוחד אם היא מתמודדת עם קשיי קשב וריכוז, מומלץ לטפל בכך בדרכים שונות, כולל טיפול נוירופיזיולוגי. טיפול זה מתמקד בעבודה עם מערכות פיזיולוגיות בגוף, המשפיעות על יכולת הריכוז והלמידה.

פעילות גופנית יכולה לשפר משמעותית את יכולות הלמידה, הריכוז והקשב. מומלץ לבחור בפעילויות מהנות שהילדה תאהב, כמו חוגי ספורט או משחקים פיזיים, שיסייעו לה להתרכז לאורך זמן ולהפנים את החומר הנלמד בכיתה בצורה טובה יותר.

לשאלתך כיצד לסייע בזמן הכנת שיעורי הבית:

1. חלוקת זמן ואיזון – כדאי לחלק את זמן הלמידה לפרקי זמן קצרים של 15-30 דקות, בהתאם ליכולת הריכוז של הילדה, ולשלב הפסקות קצרות בין הפרקים.

2. הפסקות מועילות – במהלך ההפסקות ניתן לשחק במשחק גופני קל, כמו כדור, או במשחקי קופסה פשוטים (למשל משחקי זיכרון). אם הילדה מעדיפה, אפשר גם לתת לה חטיף קל שיחזיר לה אנרגיה.

3. משך הלמידה – מומלץ לשמור על זמן כולל של עד שעה, עם שילוב של הפסקות מדי 10-15 דקות, שיכללו פעילות מהנה ומרעננת.

בהתמדה ובאווירה נעימה, הטכניקות הללו עשויות לעזור לשפר את יכולות הריכוז והלמידה של בתך.

ראשית, כל הכבוד לך על הרצון לחפש פתרון לבעיית הקשב והריכוז של בנך. חשוב לי לשתף שקשיים בקשב וריכוז הם בהחלט ניתנים לפתרון, במיוחד כאשר פונים לאיש מקצוע מנוסה שיודע לזהות את מקור הבעיה ולתת לה מענה מתאים.

מה שאת מחפשת עבור בנך הוא מטפל בעל ניסיון רב, כמוני, שמסוגל לשלב בין טיפול רגשי לבין עבודה פיזיולוגית על מערכות הגוף השונות. אני משתמשת בגישה שמבוססת על משחקים פיזיים, כמו משחקי כדור, המשולבים עם משחקי חשיבה מותאמים. דרך השילוב הזה ניתן לשפר את היכולות הפיזיות והקוגניטיביות של הילד, מה שתורם לפתרון בעיות הקשב והריכוז וגם משפר את היכולת להתארגן ולבצע משימות בצורה טובה יותר.

היכולת להתארגן ולבצע משימות קשורה למערכת שנקראת תפיסה מרחבית, אשר משפיעה על היכולת שלנו לפרק משימות לגורמים, לחשוב בצורה מסודרת ולהבין איך ומתי לבצע פעולות כדי להשיג את המטרות הרצויות.

מבחינה מקצועית, אני מטפלת רגשית ומומחית בהפרעות קשב וריכוז ובקשיי למידה. אשמח לשוחח איתך, להבין יותר לעומק את מצבו של בנך, ולבחון יחד כיצד ניתן לעזור לו.

להפרעות קשב וריכוז עשויות להיות מגוון סיבות. לעיתים, ההפרעה נובעת מגורמים פיזיים (כגון תפקוד לא תקין של מערכות בגוף), ולעיתים היא תוצאה של קושי רגשי – כמו התמודדות עם מצבים מסוימים או תפיסת העצמי של הילד (או במקרה שלך, הבת שלך) ביחס לאיך שהיא רואה את עצמה או איך שהיא מאמינה שאחרים תופסים אותה.

בנוגע לשקרים, חשוב להבין שהם יכולים להיות סימפטום נוסף שמצביע על קושי רגשי או על בעיות בהתמודדות עם סיטואציות מסוימות. אם את שואלת על הקשר בין הפרעת הקשב לבין השקרים, אז מניסיוני כמטפלת רגשית, ניתן לומר שהשניים עשויים לנבוע מאותה בעיה רגשית עמוקה.

גיל 10 הוא זמן מצוין להתחיל טיפול. מניסיוני בעבודה עם ילדים בגיל הזה, מדובר בגיל שבו עדיין קל יחסית לעבוד איתם, להבין את שורש הבעיות, ולסייע הן בפתרון קשיי הקשב והריכוז והן בהתמודדות עם התנהגויות כמו שקרים.

ראשית, חשוב לדייק את השאלה שלך. אין ספק שיש קשר ישיר בין יכולות הלמידה שלנו, כמו קריאה, לבין תפקודן של מערכות פיזיולוגיות בגוף. עם זאת, השאלה המרכזית היא אילו מערכות פיזיות יש לחזק או לשפר באמצעות תרגול כדי לשפר את יכולת הקריאה.

שתי מערכות עיקריות משפיעות על הקריאה והן גם משמעותיות לשיפור יכולות הלמידה באופן כללי:

1. מערכת ההצלבה

זוהי מערכת שמאפשרת תיאום בין שתי אונות המוח, ותורמת לריכוז, קריאה, כתיבה, ובניית שפה (כגון דיבור ואוצר מילים), וגם ליכולות גופניות.

כאשר יש קושי במערכת הזו, הילד עשוי להתמודד עם בעיות כמו היפראקטיביות, קשיי כתיבה, קשיי קריאה, ומסורבלות גופנית.

2. תפיסה מרחבית

מערכת זו משפיעה על היכולת לארגן מידע, ללמוד תבניות, לזכור פרטים, ולשמור על סדר וארגון – כל אלה משפיעים ישירות על יכולת הקריאה.

בעיות במערכת זו יכולות לגרום להפרעות קשב וריכוז, קשיי זיכרון, ולהשפיע לרעה על הקריאה.

כדי לשפר את הקריאה, חשוב להבין שאין "שרירים ספציפיים" שאם נחזק אותם נפתור את הבעיה, אבל יש מספר דרכים שיכולות לעזור:

1. תרגול קריאה בקול

תרגול קריאה בקול, כשמישהו נמצא ליד הילד ומקשיב, מאפשר תיקון בזמן אמת. עם השיפור, ניתן לעבור לקטעים מורכבים יותר.

2. עיסוק בפעילות גופנית מותאמת

השתתפות בחוגים כמו ספורט אתגרי או משחקי כדור יכולה לחזק את מערכות הגוף התומכות בלמידה וביכולות הקשב והריכוז.

3. טיפול משולב

טיפול שמשלב חיזוק נוירופיזיולוגי (עבודה גופנית לחיזוק מערכות הגוף) יחד עם טיפול רגשי, יכול להיות אפקטיבי במיוחד. אם מדובר בילד, חשוב לשלב גם עבודה על חיזוק מיומנויות למידה. טיפול כזה, אצלי או אצל איש מקצוע מנוסה אחר, יכול לעזור מאוד – במיוחד כאשר הקושי נובע משילוב של חסמים רגשיים וגופניים.

באופן כללי, אני מעדיפה שימוש במשחקי קופסה ללימוד מילים על פני משחקי מחשב.

אם מדובר בגילאי 6–7, יש כמה משחקים מומלצים שיכולים לתרום לתרגול קריאה, כמו:

• משחקי מילים מגנטיים

• "עת לאיית"

• משחק רביעיות "מ-א' עד ת'" מבית חברת גאוני

בנוסף, ספרי תרגול קריאה מותאמים לגיל הם כלי נהדר. עבור ילדים צעירים, כדאי לבחור בספרים עם תמונות ומילים קצרות מתחת לתמונות, כמו הספר "המילון הראשון שלי".

אם בכל זאת תבחרי להשתמש במשחקי מחשב, חשוב שתשבי ליד הילד בזמן שהוא מתרגל, ותבקשי ממנו לקרוא בקול. כך תוכלי לתקן את הקריאה שלו ולהדריך אותו בזמן אמת.

נקודה חשובה נוספת היא הבנת הנקרא. מעבר לתרגול הקריאה עצמה, ודאי שהילד מבין את התוכן והמשמעות של המילים שהוא קורא. לעיתים, ילדים קוראים בצורה שוטפת אך מתקשים להבין את הסיפור או את הרעיון המרכזי של הטקסט.

כדי לקבל החלטה מושכלת, חשוב להבין את ההבדלים בין כיתה קטנה להוראה מתקנת.

הוראה מתקנת:

הוראה זו מתבצעת בדרך כלל אחד על אחד, עם מורה שמתמקדת במקצוע מסוים ומתאימה את שיטות הלמידה לילד באופן אישי. התהליך מבוסס על חוזקות הילד ומשתמש בטכניקות מותאמות, כגון עזרים חזותיים או מילוליים, שמטרתן לעזור לילד להבין את החומר בצורה יעילה ונגישה.

כיתה קטנה:

בכיתה כזו יש קבוצת תלמידים מצומצמת (כ-10 תלמידים), עם מורה וסייעת. תוכנית הלמידה מותאמת אישית לכל תלמיד, מתוך מטרה לתת מענה לצרכים המיוחדים שלו.

יתרונות כיתה קטנה:

תשומת לב אישית וממוקדת לכל תלמיד.

סביבה לימודית מותאמת לצרכים ייחודיים.

חסרונות אפשריים:

הילד עלול לא לרכוש מספיק כלים ללמידה עצמאית ולהתמודדות בהמשך.

לעיתים יש קושי בהשתלבות חברתית, במיוחד אם הדינמיקה הכיתתית אינה מתאימה.

המלצתי:

בהתחשב בכך שציינת קשיים גם בתחום הקשב והריכוז וגם בהיבט החברתי, אני ממליצה לשקול פתרונות נוספים לפני המעבר לכיתה קטנה:

טיפול משולב רגשי, פיזי וקוגניטיבי

טיפול זה משלב עבודה על בעיות קשב וריכוז, חיזוק יכולות הלמידה ושיפור מיומנויות חברתיות ורגשיות. באמצעות פעילויות פיזיות, תרגול מחשבתי ועבודה רגשית, הילד מקבל כלים להתמודדות רחבה יותר.

הוראה מתקנת בשילוב טיפול רגשי

השילוב בין הוראה מותאמת לבין עבודה על היבטים רגשיים יכול לספק מענה מעמיק לצרכים של הילד.

מכיוון שהמעבר לכיתה קטנה הוא אפשרות שתמיד תהיה זמינה, הייתי ממליצה לנסות קודם את הפתרונות הנ"ל. כך, במידה ותבחרי בכיתה קטנה בעתיד, הילד יגיע אליה עם חוסן אישי ותחושת ביטחון גבוהה יותר.

אשמח לעזור ולבחון יחד את הדרך הטובה ביותר להתאים מענה לבתך.

השאלה האמיתית היא לא "האם כדאי לטפל בהפרעת קשב וריכוז?" אלא כיצד היא משפיעה על ילדך.

האם היא פוגעת בו רגשית? האם הוא מרגיש שמצליח לממש את יכולותיו?

להפרעות קשב וריכוז יש טווח רחב של דרגות:

הפרעה קלה: ילד שמתמודד עם קשיים בריכוז אך מצליח לתפקד בסביבה רגילה עם תמיכה מסוימת.

הפרעה חמורה יותר: מצב שבו הילד מתקשה להתרכז באופן משמעותי, לעיתים מתעמת עם המורים, ולעיתים סובל מהתפרצויות זעם.

השאלה שצריכה להישאל היא עד כמה ההפרעה משפיעה על חייו:

אם הילד מרגיש שונה מאחרים, מתקשה להתרכז בכיתה, משיג ציונים נמוכים יחסית לחבריו או מתמודד עם קשיים רגשיים כמו כעסים או התפרצויות זעם – חשוב לקחת בחשבון את ההשלכות. תחושות כאלה עלולות לגרום לו להרגיש שהוא "פחות טוב" או "פחות שווה" מאחרים.

ככל שהילד גדל, הקשיים עלולים להחמיר:

הפערים הלימודיים עשויים לגדול ולהפוך למשמעותיים יותר.

קשיים רגשיים וחברתיים יכולים להתעצם, ולעיתים נוצרת מעגליות שקשה לשבור ללא התערבות מקצועית.

החדשות הטובות הן שיש פתרונות!

טיפול נכון – והוא לא חייב להיות תרופתי – יכול לשנות באופן משמעותי את איכות החיים של הילד. טיפולים המשלבים עבודה פיזיולוגית ורגשית, כמו אלה שאני מציעה, יכולים לסייע לא רק בהתמודדות עם ההפרעה אלא גם בהעלמת הקשיים במקרים רבים.

אין סיבה שילדך ימשיך לסבול.

הפרעת קשב וריכוז היא בעיה שניתן לטפל בה, ואם היא משפיעה לרעה על חייו של הילד, הטיפול הוא חיוני ומשמעותי.

אני כאן כדי ללוות אותך ולתמוך בתהליך. אם תחליט לפנות, אשמח לעזור.

לימוד הקריאה דורש התמודדות עם שפע של פרטים שיש לזכור: אותיות, צלילים, הברות, ניקוד וסימני דקדוק.

התהליך מתחיל בלימוד האותיות, ולאחר מכן בלימוד הצלילים – כאשר לכל אות יש צליל ייחודי המאפיין אותה. הקריאה עצמה היא חיבור רצף הצלילים ליצירת מילים ומשפטים.

האתגר המרכזי בלימוד קריאה:

ילדים רבים מתקשים לזכור את כלל המרכיבים הללו – האותיות, הצלילים, הניקוד והשילוב שלהם בטקסט שלם. כאן נכנסים לתמונה תומכי הזיכרון, שמטרתם להקל על הילד ולסייע לו בתהליך הלמידה.

מהם תומכי זיכרון?

תומכי זיכרון הם כלים, סימנים או רמזים שנועדו לעזור לילד לזכור כיצד לקרוא. הם מתחלקים לשני סוגים עיקריים:

רמזים סמנטיים: מתמקדים במשמעות המילה ומסייעים לקשר בין הצליל למשמעות.

רמזים חזותיים: כוללים סימנים, איורים או הדמיות שמזכירים לילד את צליל האות או המילה.

התאמת תומכי הזיכרון לילד:

בחירת הכלים המתאימים תלויה בסגנון הלמידה של הילד:

ילדים עם זיכרון חזותי חזק יפיקו תועלת מסימנים גרפיים, ציורים או דוגמאות חזותיות שמלווים את הקריאה.

ילדים עם זיכרון שמיעתי חזק ייהנו מתרגולים המבוססים על צלילים, קצב ושירים.

שילוב תומכי זיכרון עם תרגול יומיומי:

מעבר לשימוש ברמזים, מומלץ לתרגל קריאה באופן יומיומי. קריאה חוזרת של טקסטים ושיפור אוצר המילים מחזקים את מיומנות הקריאה ומגבירים את הביטחון העצמי של הילד.

כלים אלו יכולים להפוך את תהליך לימוד הקריאה לנגיש ומהנה יותר, תוך התאמה אישית לצרכים וליכולות של כל ילד.

כדי להבין את הקשר בין שתי המערכות, אפתח בקושי בזיכרון, שלרוב נובע מחוסר סדר וארגון במחשבה. כאשר החשיבה אינה מאורגנת ומחשבות "קופצות" ללא קשר ברור ביניהן, זכירת מידע – במיוחד כשמדובר בכמויות גדולות כמו חומר לימודי היסטורי – הופכת למאתגרת מאוד.

הזיכרון ומערכת התפיסה המרחבית

מבחינה פיזיולוגית, הזיכרון קשור קשר הדוק למערכת התפיסה המרחבית בגוף. מערכת זו משמשת כמעין "ספריית ידע פנימית", האחראית על:

ארגון מידע בצורה מסודרת.

למידה של תבניות ומבנים.

שליפת מידע ביעילות בעת הצורך.

כאשר המערכת אינה מתפקדת בצורה מיטבית, מתעוררים קשיים בזכירת מידע ובשימוש בו.

קשב וריכוז: אתגר פיזיולוגי נוסף

גם הפרעות קשב וריכוז נובעות פעמים רבות מליקויים באחת או יותר משלוש מערכות עיקריות:

מערכת ההצלבה:

אחראית על שיתוף פעולה בין שתי אונות המוח. תפקוד מיטבי במערכת זו מאפשר שילוב בין חשיבה פיזית לחשיבה קוגניטיבית.

מערכת התפיסה המרחבית:

כפי שצוין, היא אחראית על סדר וארגון בחשיבה, ומשפיעה ישירות על יכולת הזיכרון.

פיצול קשב:

היכולת לבצע שתי פעולות במקביל, שהיא חיונית במצבים רבים בחיי היום-יום.

הקשר בין קשב לזיכרון

לעיתים קרובות, קשיי קשב וריכוז מלווים גם בקשיים בזיכרון. שני תחומים אלו מושפעים מליקויים בתפקוד מערכת התפיסה המרחבית, ולכן בעיה באחד עשויה להחמיר את השני.

איך ניתן לעזור?

מענה טיפולי המשלב עבודה פיזיולוגית ורגשית יכול לחזק את המערכות האחראיות על קשב, ריכוז וזיכרון. טיפול מסוג זה מסייע לשפר את הארגון המחשבתי ואת יכולת הלמידה, ומקל על ההתמודדות עם האתגרים שמציבות הפרעות הקשב.

לעיתים, ילדים נמנעים מקריאה בקול מכיוון שהם חווים קושי, מרגישים חוסר ביטחון, או חוששים לטעות. כדי לעודד קריאה בקול, ניתן להשתמש במשחקים מהנים ומגוונים שיהפכו את הפעולה לטבעית ומהנה.

משחקים מומלצים לעידוד קריאה בקול:

משחק מילים עם סטופר

הכיני כרטיסיות עם מילים כתובות.

הניחי את הכרטיסיות הפוכות על השולחן.

בכל תור, השחקן הופך כרטיסייה, קורא את המילה בקול, ובו-זמנית מודדים את הזמן שלקח לו לקרוא אותה.

הוסיפי אלמנט תחרותי: למשל, קבעי כלל שמי שקורא בלב הזמן שלו לא נחשב, או הפכי את המשחק למשחק נקודות – מי שלא קורא בקול מאבד נקודות.

משחק הרכבת מילים

השתמשי במשחק כמו "בלאנקו" או כל משחק אחר שמכיל אותיות להרכבת מילים.

בכל תור, אחד השחקנים מרכיב מילה, והשני קורא אותה בקול.

קבעי חוק שמחייב קריאה בקול, ואפשרי להוסיף שעון עצר כדי ליצור אלמנט של תחרות ומהירות.

יתרונות המשחקים:

המשחקים האלו מאפשרים לילדה לתרגל קריאה בקול בצורה קלילה ומהנה, תוך הפחתת חשש מטעויות. הם גם מסייעים לשפר את הביטחון העצמי ולהפוך את הקריאה לחלק טבעי ומשמעותי בתהליך הלמידה.

אם יש לך שאלות נוספות או צורך ברעיונות נוספים, אשמח לעזור!

לעיתים, בעיות ברכישת הקריאה עשויות להיות קשורות גם למצבים פיזיים וגם לקשיי זיכרון, ולכן מומלץ לשקול דרכים נוספות לעזור לילדה בלימוד הקריאה.

למשל, הייתי ממליצה לכם לרשום את הילדה לחוג ספורט, אשר יכול לשפר את הריכוז והקשב ואת הזיכרון, ואולי גם כדאי לכם לשקול טיפול הוליסטי נוירופיזיולוגי שעובד על מס' תחומים בגוף , (אני עושה בקליניקה טיפולים משולבים, ואני יכולה להגיד שזה ממש עוזר לילדים להצליח).

מומלץ מאוד להשתמש בתומכי זיכרון מותאמים אישית, כדי להקל על הילדה ברכישת הקריאה

כשיש קושי בזיכרון, חשוב להתאים תומכי זיכרון שיתחברו לילדה גם מבחינה רגשית.

במקום להשתמש בתומכי זיכרון סטנדרטיים, אפשר לחשוב יחד איתה על אסוציאציות שמותאמות לעולמה האישי. למשל:

מה מזכירה לה הצורה של "קמץ" או "פתח"?

האם יש צליל, דימוי או חוויה אישית שיכולים לעזור לה לזכור את התנועה?

התאמה אישית כזו לא רק מסייעת בזכירה אלא גם מגבירה את המעורבות והעניין של הילדה בחומר.

תרגול שיטתי וחוזר גם יכול מאוד לעזור,

לאחר לימוד תנועה מסוימת, אפשר לתרגל אותה מספר פעמים עד שהתלמידה מרגישה בטוחה בה.

רק לאחר מכן, ניתן לעבור לתנועה חדשה.

חשוב לשלב את התנועה החדשה יחד עם החומר שכבר נלמד, כך שהתלמידה תתרגל לזכור ולהשתמש בשני האלמנטים יחד.

גישה הדרגתית זו מחזקת את הביטחון העצמי ומונעת הצפה.

תמיכה לאורך התהליך:

על ידי שילוב בין תומכי זיכרון מותאמים אישית לתרגול מובנה, ניתן להפוך את תהליך רכישת הקריאה לנגיש ומותאם לצרכיה הייחודיים של התלמידה.

משחקי זיכרון לשיפור הקישוריות

משחקים שמטרתם חיזוק זיכרון וקישוריות יכולים להוות כלי עזר נהדר:

משחק רצפים: המורה אומרת מילה, הילדה חוזרת עליה ומוסיפה מילה משלה. לאחר מכן, המורה חוזרת על כל הרצף ומוסיפה מילה חדשה, וכך הלאה.

משחקי התאמה ואסוציאציות: התאמת מילים, אותיות או תנועות לתמונות או לצלילים.

משחקים אלו יוצרים חוויה מהנה, תוך חיזוק הזיכרון והבנת הקשרים הלוגיים.

שיפור מערכות פיזיולוגיות רלוונטיות

קשיים בזיכרון וברכישת קריאה עשויים להיות קשורים גם לתפקודים פיזיולוגיים, כמו מערכת ההצלבה או תפיסה מרחבית. תרגול עקבי ומהנה המכוון למערכות אלו יכול להביא לשיפור ניכר ביכולות הקריאה והלמידה.

אם יש לך שאלות נוספות או צורך בהכוונה אישית, אני כאן כדי לעזור!

במיוחד עבור ילדים, הפסקות במהלך הלמידה הן קריטיות לשמירה על ריכוז והבנה. לאחר כ-30 דקות של מאמץ חשיבתי, ילדים עשויים לחוש עייפות שמקשה עליהם להמשיך ולהתמקד, והאתגר הזה אף בולט יותר אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז.

איך לתכנן הפסקות יעילות?

מומלץ לתכנן יחידות למידה של כ-30 דקות, שלאחריהן הפסקה בת 10–15 דקות. בזמן ההפסקה, ניתן לשלב פעילויות מגוונות בהתאם לאופי הילד ולהעדפותיו.

רעיונות לפעילויות במהלך ההפסקה:

פעילויות פיזיות:

משחקי בועות סבון: פיצוץ בועות באמצעות חלקי גוף שונים, כמו ידיים ורגליים.

משחקי כדור: מסירות שבהן בכל זריקה הילד אומר פריט מקטגוריה מסוימת, לדוגמה, דברים שרואים בים.

משחקי שיווי משקל: הילד עומד כמו עץ, והמבוגר מנסה לדגדג אותו – תוך כדי שהילד משתדל לא לצחוק או לזוז.

אפשר גם לעשות פעילויות משולבות:

"פרה עיוורת": הילד מכסה את עיניו ומנסה לזהות היכן נמצא המבוגר.

תנועה משולבת חשיבה: משחק מסירות שמשלב שאלות מילוליות, כמו מענה על קטגוריות או שאלות ידע.

פעילויות חשיבתיות:

משחקי קלפים: בחרי משחק קצר ומהנה, ואפשר להפסיקו גם לפני סיום אם הוא ארוך מדי.

פנטומימה: פעילות שמגרה את היצירתיות ומעוררת הנאה.

התאמת הפעילויות לאופי הילד:

לילדים פעילים: שלבי יותר תנועה ומשחקים פיזיים.

לילדים שקטים יותר: התמקדו במשחקי חשיבה, קלפים או פעילויות יצירתיות.

כיצד לשלב הפסקות בשיעור של שעה?

פתחי את השיעור בעשר דקות של משחק תנועה להעלאת מצב הרוח והמוטיבציה.

באמצע השיעור או בסיומו, הוסיפי פעילות נוספת, כמו משחק קלפים או תנועה.

הכיני מראש מגוון אפשרויות למשחקים, המותאמים לצרכי הילד ולתחומי העניין שלו.

לסיכום:

הפסקות נכונות אינן רק הפוגה ללמידה, אלא גם הזדמנות לשפר את רמת הקשב, המיקוד וההנאה של הילד. עם תכנון נכון והתאמה אישית, ניתן להפוך את הלמידה לחוויה מהנה ויעילה יותר.

הבנת הנקרא מהווה נדבך מרכזי בהתפתחותם הלימודית של ילדים, ויסוד הכרחי להצלחתם העתידית. קיימות גישות מגוונות לפיתוח מיומנות זו, כאשר לכל ילד מתאימה גישה ייחודית. להלן מספר דרכים יעילות:

שיטה מאוד טובה היא שיטת הפירמידה: שיטת לימוד של חזרתיות, שיטה זו למרות היותה חוזרת, אינה חייבת להיות משעממת. ניתן להפוך אותה לפעילות מהנה ויצירתית, למשל חזרה על מילים מצחיקות, או חזרה על מילים של נושא מסויים.

•אפשר גם לעשות משחק השלמת מילים: במהלך הקריאה, הילד משלים את המשפט במילה הומוריסטית או בנושא שמעניין אותו, כגון אוכל או חיות. לדוגמה, הוא קורא משפט, מוסיף מילה מצחיקה, ובמשפט הבא משלים מילה בנושא אחר, כגון בית או עבודה.  כך, התרגול הופך למשחק אינטראקטיבי ומעורר עניין, התורם לשמירה על מוטיבציה.

שימוש במשחקים המשלבים קריאה:

• משחקי קלפים: משחקים הדורשים קריאה לצורך ביצוע משימה, כגון "מה עובר עליך", מסיטים את תשומת הלב מהקריאה עצמה והופכים אותה לחלק טבעי מהמשחק.

• משחקים אלו מאפשרים לילד לקרוא באופן לא מודע, תוך שיפור הבנת הנקרא בצורה חווייתית.

קריאה בספרים מותאמים ודיון בתוכנם:

• יש לבחור ספרים העוסקים בנושאים המעניינים את הילד, כגון: "הספר הגדול של השאלות והתשובות", "גוף האדם – תשובות לשאלות על החיים".

• יש לקרוא יחד עם הילד מספר שורות, ולאחר מכן לשאול אותו שאלה או שתיים אודות הקטע.

מומלץ לנתח עם הילד בקצרה את התוכן, לשיפור הבנת הנקרא וחיזוק הביטחון בקריאה.

שילוב הבנת הנקרא בחיי היומיום

• נלמד קריאת טקסטים יומיומיים כמו מתכונים, הוראות משחק או שלטים, להדגמת רלוונטיות הקריאה לחיים.

חשוב להפוך את הקריאה לחוויה חיובית ומעוררת סקרנות, שתוביל להצלחה.  שאלות נוספות?  בכיף!

מומלץ לבצע אבחון דידקטי לקראת סוף בית הספר היסודי, טרם המעבר לחטיבת הביניים (כיתה ז').  במקרה של ילדה הלומדת בבית ספר יסודי, ובפרט אם היא כבר מקבלת שעות שילוב,  מומלץ תחילה להתייעץ עם צוות בית הספר, ולבחון את יעילות התמיכה הקיימת.  ניתן להעריך את הצורך באבחון דידקטי לאחר ניסיון של תמיכה חינוכית מותאמת, כגון:  ליווי של מורה מתקנת, ריפוי בעיסוק, או טיפול נוירופיזיולוגי, לרבות גישות נוירופיזיולוגיות-פסיכולוגיות.  האבחון הדידקטי, בדרך כלל, נועד להבטיח התאמות למידה ובחינות.  במהלך שנות היסודי,  בית הספר מסוגל לעיתים קרובות לספק תמיכה הולמת ללא אבחון רשמי.  במידה וישנן שאלות נוספות,  אני עומד לרשותכם.

האם קיימות אפשרויות טיפול להפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז הינה תופעה מורכבת, הנובעת לעיתים משילוב של גורמים פיזיולוגיים, קוגניטיביים ורגשיים. להלן פירוט הגורמים המשפיעים ואפשרויות התמודדות:

גורמים פיזיולוגיים:

הפרעת קשב וריכוז עשויה לנבוע מקשיים תפקודיים בגוף, כגון:

• ליקוי במערכת ההצלבה: מערכת האחראית על קואורדינציה בין צדדי הגוף. ליקוי זה עלול להשפיע על מיומנויות כמו כתיבה וקריאה.

• ליקוי בתפיסה מרחבית: מערכת המשפיעה על היכולת לשבת ממוקד ולסדר משימות באופן מאורגן.

גורמים רגשיים:

• ילדים עם הפרעת קשב עלולים לחוות תסכול רגשי עקב השוואה לאחרים. למשל, תחושת נחיתות ביחס לילדים אחרים עלולה להוביל לתחושת חוסר אונים ולהימנעות ממשימות.

• תחושת כישלון מתמשכת עשויה להקשות על ביצוע משימות לימודיות וחברתיות, ולהגביר חרדה ותסכול.

אפשרויות התמודדות:

טיפול ביעילות בהפרעת קשב וריכוז מתאפשר באמצעות שילוב של טיפול רגשי וטיפול פיזיותרפי, בהתאמה אישית לצורכי הילד. 

מניסיוני הרב בטיפול בילדים עם הפרעות קשב אני יכולה להגיד שגישות אלו תורמות רבות לפתרון הבעיה של הפרעת קשב.

מה מומלץ לעשות מבחינה מקצועית:

1. טיפול רגשי:

o סיוע לילד בחוויית הצלחה באמצעות משימות מותאמות ליכולותיו.

o טיפוח הביטחון העצמי והדימוי העצמי.

2. טיפול פיזי-גופני:

o תרגילים לשיפור הקואורדינציה, כגון משחקי כדור המפעילים את שני צידי הגוף.

o משחקי חשיבה, כגון שליפת מידע או יצירת אסוציאציות, לשיפור תהליכי עיבוד מידע וקבלת החלטות.

יתרונות הטיפול:

השילוב בין טיפול פיזי ורגשי תורם רבות:

• פיתוח ביטחון עצמי אצל הילד.

• שיפור מיומנויות למידה, הבנה ושפה.

• הפחתת מתחים ותסכולים בבית ובבית הספר.

חשיבות הטיפול:

הזנחת הפרעת קשב וריכוז עלולה להחמיר את המצב, ולגרום לפערים לימודיים ולקשיים חברתיים.  מצב זה עלול להוביל להימנעות ממשימות לימודיות, סירוב להכנת שיעורי בית או למידה למבחנים, ולמתחים בבית.

במסגרת עבודתי, אני פוגשת ילדים רבים המתמודדים עם קשיים אלו.  לאחר טיפול משולב, הן ההורים והן הילדים מדווחים על שינוי משמעותי: הילדים מצליחים, מרגישים ביטחון עצמי, והאווירה בבית הופכת רגועה ותומכת יותר.

לשאלות נוספות או מידע נוסף אודות הטיפול,  אני זמינה לסייע.

השימוש בריטלין לטיפול בהפרעת קשב וריכוז מצריך בחינה מדוקדקת. הפרעת קשב וריכוז היא תופעה מורכבת, הנובעת לעיתים קרובות משילוב של גורמים רגשיים ופיזיים:

1. היבטים רגשיים:  לתחושות של חוסר הצלחה ותסכול, אפילו ללא סימנים בולטים בלימודים או בחברה, תפקיד משמעותי.  ילדים עלולים לחוות תפיסה עצמית נמוכה, קושי בפירוש סיטואציות חברתיות, ובכך להתקשות ביצירת קשרים חברתיים.  תסכול רגשי זה עשוי להוביל להתנתקות רגשית ומחשבתית בכיתה, ופגיעה ביכולת הריכוז.

2. גורמים פיזיולוגיים:  ליקויים במערכות גוף שונות עשויים לתרום להפרעת קשב וריכוז.  לדוגמה, קשיים במערכת ההצלבה עלולים להשפיע על הקריאה, הכתיבה והריכוז.  ליקויים בתפיסה המרחבית יכולים להוביל לקשיים בלימוד מתמטיקה ושפות, בעיות בזיכרון וארגון.  קושי במערכת פיצול הקשב יגרום להיסח דעת מרעשים חיצוניים.

כיצד ניתן להתמודד עם אתגרים אלו?

קושי במערכות אלו, או בחוסר סנכרון ביניהן, עלול לגרום לילדכם לא רק להפרעת קשב וריכוז, אלא גם למצוקה רגשית משמעותית.  במקרים רבים, ניתן להימנע ממתן ריטלין או לצמצם את מינון התרופה באמצעות טיפול הוליסטי מתאים.

המלצות ראשוניות:

• אבחון מקיף:  מומלץ לבצע אבחון נוירופיזיולוגי ורגשי יסודי, שיאפשר זיהוי מדויק של מקור הקושי ותפקודו של הילד ברמה הפיזיולוגית והרגשית.

• תוכנית טיפול מותאמת אישית:  בבסיס האבחון, נבנה תוכנית טיפולית משולבת, שתכלול עבודה רגשית (כגון, חיזוק הביטחון העצמי והשגת תחושת הצלחה) ופעילות פיזית (למשל, שיפור הקואורדינציה, פיתוח תפיסה מרחבית ושיפור יכולת פיצול הקשב).

טיפול תרופתי בריטלין:

מתן ריטלין לילד מחייב ייעוץ מקצועי עם איש מקצוע מומחה להפרעת קשב וריכוז.  טיפול תרופתי צריך להיות חלק אינטגרלי מתוכנית טיפולית מקיפה, ולא פתרון עצמאי.

אשמח לדון עמכם בפרטים נוספים אודות בנכם, על מנת לבחון יחד את דרכי הטיפול האופטימליות.

אנא אל תהססי ליצור קשר.

מדוע מתגלה הפרעת קשב אצל מבוגרים?

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) שכיחותה בקרב מבוגרים נמוכה, כ-2% בלבד.  אולם, רבים מהמבוגרים החיים עמה אינם מודעים לכך, ורק כ-20% מהם פונים לטיפול.  זאת עשויה לנבוע מחוסר מודעות או מקושי בזיהוי השפעת ההפרעה על חייהם.

במקרים רבים, מקורה של הפרעת הקשב בילדות, אך לא זוהתה או טופלה.  זאת עשויה לנבוע מחוסר זיהוי מצד ההורים,  הערכת חסר לחומרת הבעיה, או מחוסר תלונה מצד הילד.  בנוסף, המערכת החינוכית עשויה להתקשות בזיהוי ההפרעה, במיוחד אצל ילדים שקטים או מופנמים.

קיים הבדל מגדרי בזיהוי: בנים, הסובלים לעיתים קרובות מהפרעה משולבת בהיפראקטיביות ואימפולסיביות (60%-70% מהמקרים), נוטים להפריע בכיתה, מה שמקל על זיהוי הקושי.  בנות, לעומת זאת, עשויות להיות שקטות ומופנמות יותר, מה שמקשה על זיהוי ההפרעה. הן עשויות להתמודד עם קשיים בריכוז והבנה ללא ביטוי מפורש, המוביל לאבחון מאוחר.

גילוי מאוחר, אף בחטיבה או בתיכון, אינו שולל טיפול יעיל.  טיפול מותאם יכול לשפר משמעותית את איכות החיים, הן מבחינה לימודית והן מבחינה רגשית וחברתית.

לסיכום:  בכל גיל, חשוב לפנות לאיש מקצוע המתמחה בהפרעות קשב וריכוז.

. מהם הגורמים להפרעת קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) הינה הפרעה נוירולוגית שכיחה, המתאפיינת בקשיי ריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות; לעיתים בגורם אחד ולעיתים בשילוב של שלושתם.  לפי התיאוריה המרכזית,  ירידה או חוסר בדופמין ובנוראדרנלין במוח מהווים את הגורם להפרעה.

גורמים אפשריים להפרעת קשב:

1. גורמים גנטיים וסביבתיים: הפרעת קשב עשויה להיות תורשתית או לנבוע מגורמים סביבתיים כגון גנטיקה, תזונה לקויה וחוסר שינה.  לגורמים סביבתיים השפעה משמעותית על יכולת הריכוז.

2. גורמים רגשיים: קשיים רגשיים, כגון כעס, דחייה, תסכול, חוסר הצלחה לימודית וקשיים חברתיים, עשויים לעורר או להחמיר את הפרעת הקשב.  חוסר הצלחה ותחושת כישלון מובילים לתסכול ולהימנעות ממשימות, ומחמירים את הפגיעה בריכוז.

3. גורמים פיזיולוגיים: התפתחות תקינה של מערכות פיזיולוגיות, כגון מערכת ההצלבה ותפיסה מרחבית, משפיעה ישירות על יכולות הקשב והריכוז. קשיים במערכות אלו עלולים להוביל לקשיים בקריאה, כתיבה, ציור וזיכרון.

קושי במערכות אלו עלול לגרום גם, לקושי בארגון ובסדר, או קשיים בלימוד נושאים תבניתיים כגון מתמטיקה ושפות.

•מערכת נוספת שנפגעת כשיש הפרעת קשב, היא יכולת פיצול הקשב,  מערכת פיצול הקשב מאפשרת לילד לבצע משימות הדורשות ריבוי פעולות במקביל, כגון האזנה להסבר המורה תוך כדי כתיבה.

בדרך כלל לילד שיש הפרעת קשב קשה לבצע מס' משימות באותו הזמן.

חשוב לי לציין שלהפרעת קשב יש פיתרון, זו הפרעה שניתן לפתור לחלוטין או לשפר משמעותית במידה ועושים טיפול משולב, כמו הטיפול שאני עושה,  שכולל גם עבודה רגשית וגם עבודה גופנית-פיזיולוגית.

אם מעניין אותכם ואתם רוצים לשמוע קצת יותר, אתם מוזמנים לדבר איתי.

הבחנה בין הפרעת קשב וריכוז לבין התנהגות הנתפסת כ"עצלנות" היא שאלה נפוצה ומורכבת. 

חשוב להבין שהפרעת קשב וריכוז (ADHD) אינה קשורה לעצלנות או לחוסר רצון להשקיע, אלא היא מצב נוירולוגי המשליך על תפקוד היומיומי של הילד.

כיצד נזהה הפרעת קשב וריכוז?

להלן כמה קריטריונים מרכזיים שעשויים לסייע באבחון:

1. קשיים עקביים בתפקוד

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים להתמקד לאורך זמן במשימות, גם כשהן מעניינות אותם. ייתכנו טעויות "של חוסר תשומת לב", קושי לזכור הוראות או מעבר תדיר ממשימה אחת לאחרת ללא סיום.

2. פיזור ותנועתיות מוגברת

ייתכן שהילד נראה חסר מנוחה, מתקשה לשבת במקום זמן ממושך, ומרבה לזוז או לדבר באופן אימפולסיבי.

3. פער בין פוטנציאל לביצוע

לעיתים קרובות, ילדים עם הפרעת קשב וריכוז מגלים פוטנציאל אינטלקטואלי גבוה, אך מתקשים לתרגם זאת להישגים עקב קשיים בניהול זמן, ארגון וביצוע.

4. השפעה על תחומים מרובים בחיים

אם הקשיים מופיעים לא רק בלמידה אלא גם בחיי היום-יום – בבית, בבית הספר ובסביבות חברתיות – ייתכן שמדובר בהפרעת קשב.

מה ההבדל בין ADHD ל"עצלנות"?

• עצלנות היא בחירה, במובן מסוים – היא תלויה במוטיבציה, בעדיפות ובאופן התמודדות. ילד "עצלן" מסוגל לבצע משימות כאשר הן חשובות לו או כשיש לו תמריץ מתאים.

• ADHD, לעומת זאת, אינו תלוי במוטיבציה. הילד עשוי לרצות להצליח, אך מוחו מתקשה להתמקד, להתארגן או לווסת את עצמו.

מה עושים?

אם אתם חושדים שהילד שלכם מתמודד עם קשיי קשב, מומלץ:

1. התבוננות ותיעוד – שימו לב מתי ואיך הקשיים מתבטאים. האם הם חוזרים על עצמם בסביבות שונות?

2. שיחה עם אנשי מקצוע – מורים, יועצים חינוכיים או אנשי צוות רפואי יכולים לתת תמונה רחבה יותר.

3. אבחון מקצועי – פנייה לאבחון נוירו-פסיכולוגי או לאבחון מקצועי אצל מומחים להפרעות קשב.

לסיכום, אין מדובר ב"עצלנות", אלא בקושי אמיתי המצריך הבנה ותמיכה מתאימה. הכרה במצב ועזרה נכונה יכולים לשנות משמעותית את איכות החיים של הילד ושלכם.