סיפור מקרה על רוי (שם בדוי)

רוי הוא ילד חמוד בבית ספר יסודי, שהגיע אליי כי קשה לו להתנהג נכון עם חברים

בבית ובבית הספר.
הוא ילד חכם מאוד, בעל ציונים טובים, לעיתים מתקן את המורים (כמובן שהם לא אוהבים את זה), מדבר לחברים לפעמים, בצורה לא נעימה

ולעיתים אפילו מתנשא מעליהם.

כשהוריו של רוי פנו אליי הם אמרו:
"הוא ילד טוב, אבל הוא לא שם לב מתי הוא מגזים. מה אפשר לעשות?"

ואכן, כמטפלת רגשית לילדים במודיעין, כמומחית בהפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, כמדריכת הורים ומכינה ילדים לכיתה א',

אני יכולה לספר לכם שפעמים רבות מגיעים אליי ילדים עם קשיי "התנהגות" — לא כי הם ילדים רעים, אלא כי הם מבולבלים מבחינה רגשית.

כמו שרוי אמר לי:  "אבל חבר שלי התחיל… הוא העליב אותי ראשון ואני רק הגבתי!"
ובסוף זה נגמר במכות.

כשהקשבתי לרוי לעומק, גילינו יחד דבר חשוב: הוא לא באמת מנסה לפגוע. הוא פשוט נפגע מאוד מהר, חשוב לו להראות שהוא יותר חכם,

דווקא כי בפנים הוא לא תמיד מרגיש כך. כשהוא חווה פגיעה או זלזול מצד חברים או מורים, התגובה שלו מהירה, חזקה ולא בהכרח מותאמת למצב.

הוא קודם מגיב — ורק אחר כך חושב. התוצאה היא עונשים בבית הספר וקושי ביצירת קשרים חברתיים.

כמטפלת רגשית לילדים במודיעין, כמומחית בהפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, כמדריכת הורים ומכינה ילדים לכיתה א',

אני פוגשת לא מעט ילדים עם פער בין היכולות הקוגניטיביות הגבוהות שלהם לבין היכולת לווסת רגשות ברגע האמת. הם יודעים מה נכון לעשות,

אבל כשהרגש מציף, השליטה נעלמת.

שאלתי את רוי:
"מה קורה בגוף שלך רגע לפני שאתה מתפרץ?"
בהתחלה הוא לא ידע לענות. בהמשך אמר:
"נהיה לי חם… ואני חייב להחזיר."

זו הייתה נקודת המפנה שלנו.

כמטפלת רגשית לילדים במודיעין, כמומחית בהפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, כמדריכת הורים ומכינה ילדים לכיתה א', אני יודעת

שכשילד מתחיל להבין מה הוא מרגיש ולמה זה קורה, אז אנחנו יכולים להתחיל ליצור שינוי בתגובות.

התחלנו לעבוד על שלושה כלים מרכזיים:

1. זיהוי מוקדם של הכעס לפני שהוא מתפרץ החוצה

   ללמוד לזהות את הסימנים בגוף ולהבין: אני מתחיל לכעוס.
    במצב כזה — לפנות למורה, ולבקש רגע לעצמי, והכי חשוב: לא להגיב מיד.

2. השהיית תגובה
     לעצור נשימה לפני פעולה. נשימה עמוקה, בקשת הפסקה קצרה, או שימוש במשפטים חלופיים למשל: לא היה לי נעים מה שאמרת לי,

או "די, זה לא מצחיק אותי"

3. פרשנות נכונה של מצבים חברתיים
אחד הקשיים של רוי היה שהוא לא פירש נכון מצבים חברתיים, למשל לא הבין נכון הערות של חברים, ונפגע מהר מדי. רוי הבין שהוא צריך

במקום ישר להיפגע, לבחון האם החבר באמת ניסה להעליב או שאולי זו הייתה בדיחה?
ולבחון בכל מיני מצבים עם חברים, האם יש דרך נוספת להבין את הסיטואציה?

כמטפלת רגשית לילדים במודיעין, כמומחית בהפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, כמדריכת הורים ומכינה ילדים לכיתה א', אני רואה שוב

ושוב שכאשר ילדים מקבלים שפה רגשית וכלים לעצור התנהגות לא נכונה, הביטחון העצמי שלהם מתחזק והקשרים החברתיים משתפרים.

הטיפול הרגשי שאני מעניקה כולל בין היתר:

• חיזוק הביטחון העצמי והאמונה ביכולות
• כלים לשיפור הקשב והריכוז בכיתה
• פיתוח הבנה של סיטואציות חברתיות
• שיפור יכולות סדר וארגון
• בניית דרכי התמודדות בריאות עם אתגרים רגשיים

במקביל הדרכתי את הוריו של רוי להגיב לא רק להתנהגות — אלא גם לרגש שמתחתיה.
לא רק: "זה לא בסדר שהרבצת"
אלא גם: "ראיתי שנפגעת מאוד."

חשוב לי להזכיר לכם ההורים: ילדים לא צריכים רק גבולות, הם צריכים גם כלים איך להתנהג נכון.

כאשר הילד מקבל הבנה אמיתית לצד הכוונה ברורה, השינוי מגיע מבפנים ונשאר לאורך זמן.

אם קשה לכם או לילד שלכם — אל תחכו.
אפשר ליצור שינוי, ואפשר לעזור לילד להרגיש בטוח, רגוע ושמח יותר, בקלות ובמהירות.

אז דברו איתי עוד היום,

באהבה,
שרון לבקוביץ
מטפלת רגשית – שיוצרת שינוי ❤️