הנער שלנו “מתבגר” – והוויכוחים בבית לא נגמרים!

 כל דבר הופך למאבק.
כל בקשה נגמרת בצעקות.
הבית מתוח, כל כך מעייף, ומתיש…
ואתם שואלים את עצמכם : מה אפשר לעשות ?

הורים רבים שמגיעים אליי מתארים בדיוק את זה ,

 תחושה של חוסר שליטה, ריחוק מהילד, ופחד שהקשר ביניהם לא תקין. נפגע.

וכאן חשוב לי לומר לכם:
זה לא שאתם הורים לא טובים. אבל גיל ההתבגרות הוא בהחלט גיל קשה ומבלבל.
 

כמטפלת רגשית לילדים במודיעין, כמומחית בהפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, כמדריכת הורים

ומכינה ילדים לכיתה א ,' אני פוגשת בקליניקה מתבגרים רבים שמגיעים כי קשה להם ,
קשה להם עם הלימודים,
קשה להם עם לשלוט בהתנהגות שלהם,
וקשה להם מאוד ביחסים עם ההורים.

אך החדשות הטובות הם ?
את קשיי גיל ההתבגרות אפשר בהחלט לשפר ולפתור, אבל קודם כול חשוב להבין מה באמת קורה שם בפנים.

אז מה קורה במוח של המתבגר שלנו?

למה הוא מתווכח על כל דבר?

אז המתבגר שלנו מתווכח כי:

1.   ההתפתחות של התאים במוח בגיל ההתבגרות היא לא אחידה

בגיל ההתבגרות אזורי המוח מתפתחים בקצב שונה.
התוצאה: קושי בתכנון, נטייה לקחת סיכונים, תגובות אימפולסיביות וחוסר בדחיית סיפוקים.
הנער לא “עושה דווקא” – הוא פשוט עדיין לא מסוגל לווסת את עצמו כמו מבוגר.

חשוב לדעת: השלב הזה מלווה בשינויים משמעותיים בקשרים בין אזורי המוח השונים, והשינויים האלו משפיעים ישירות על

ההתנהגות של המתבגר שלנו. 

2.   קושי בהקשבה ושינויים חדים במצב הרוח
הצפה רגשית, עצבנות וחוסר שקט – הם חלק ממאפייני גיל ההתבגרות.

3.   רגישות גבוהה לביקורת
בעיני הנער, כל הערה נשמעת כמו התקפה, ולכן התגובה האוטומטית היא ויכוח.

4.   גמישות מוחית גבוהה
מצד אחד – יש קושי רגשי.
מצד שני – יש יכולת מדהימה ללמוד טכנולוגיות חדשות (מחשב, סלולר) ולהבין ולפעול בהתאם.

אבל השאלה שהכי מטרידה הורים היא:
מה עושים כשהבית הופך לשדה קרב ועל כל דבר יש וויכוח ?

המעגל מוכר:

ביקשנו משהו → הילד מתנגד וצועק → אנחנו מתעצבנים → פיצוץ → טריקת דלת או שתיקה.

כמטפלת רגשית לילדים במודיעין, כמומחית בהפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, כמדריכת הורים ומכינה ילדים לכיתה א',

אלו בדיוק המצבים שבהם אני מטפלת – גם מול המתבגר עצמו, וגם מול ההורים.

מה עוד משפיע על ההתנהגות בגיל ההתבגרות ?

1.   שינויים הורמונליים שקורים בגיל ההתבגרות
הם משפיעים על מצבי הרוח, על שליטה עצמית ועל התנהגות אימפולסיבית.

2.   קושי מובנה בדחיית סיפוקים

3.   שיבוש בשעות השינה
קושי להירדם בלילה ולקום בבוקר – מה שמעצים עצבנות ועייפות.

4.   דופמין וויסות עצמי
הדופמין משפיע על יכולת הלמידה, על קשב וריכוז, התנהלות בכיתה, וויסות רגשי – ובגיל ההתבגרות המערכת הזו עדיין לא יציבה.

אז באמת, עם כל כך הרבה שינויים ,  אפשר להתפלא שהילד מתפרץ וכועס ?

והשאלה החשובה כרגע היא:
מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לעזור לילד שלנו להירגע, ואיך נחזיר לבית שלנו את השקט והרוגע  ?

ובדיוק כאן אני נכנסת לתמונה,
כמטפלת רגשית לילדים במודיעין, כמומחית בהפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, כמדריכת הורים ומכינה ילדים לכיתה א',

אני מלווה משפחות בתהליך שמחזיר לילד ביטחון ולכם תחושת הנהגה רוגע ואווירה טובה בבית.

אז כמה כללים חשובים כשהילד מתחילים לצעוק ולהתפרץ:

1.   לא להיכנס למאבקי כוח
כשהרגש סוער – מתרחקים, נרגעים, ורק אחר כך מדברים.

2.   בלי הרצאות ארוכות
מסר קצר, ברור ומדויק עובד הרבה יותר.

3.   לא לנצח – אלא להוביל
המטרה היא דיבור, הכלה והבנה, לא הכרעה או ניצחון.

הורים יקרים,
כל מה שהמתבגר שלכם באמת רוצה זה שיראו אותו, שיכבדו אותו, ושיעזרו לו להבין את עצמו.
כשהוא ואתם מקבלים ליווי רגשי והתנהגותי נכון – ההתנהגות משתנה, הקשר משתפר, והבית נרגע.

אז בואו יחד נתחיל דרך חדשה , ואין ספק שאוכל לעזור לכם,

כמטפלת רגשית עם הרבה מאוד ניסיון, בואו נתחיל דרך אחרת,  דרך של רוגע בבית, חיבור מחודש לילד, ותחושת הצלחה אמיתית.

אל תחכו שהמצב יחמיר, דברו איתי, עכשיו !

באהבה,
שרון לבקוביץ
מטפלת רגשית – שיוצרת שינוי 💛